פסק-דין בתיק עת"מ 24580-10-11

1.         עתירה לכוף על המשיבה ליתן לעותרת רישיון להפעלת עסק של מרכול ברחוב יוספטל 76, בקרית אתא. העתירה מכוונת כנגד החלטת מחלקת רישוי עסקים בעיריית קרית אתא מיום 19/12/11 אשר דחתה את בקשתה של העותרת.

            המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בדרישת המשיבה כי תנאי למתן ההיתר הינו התקנת חניה תפעולית בתחומי המגרש. כמו כן חלוקים הצדדים בשאלה האם יש בחריגות הבניה שנמצאו בנכס די כדי להצדיק את דחיית הבקשה לרישיון עסק.

רקע

2.         העותרת הינה המחזיקה בנכס המצוי ברחוב יוספטל 76 בקרית אתא (להלן "הנכס"). במשך שנים ניהלה העותרת בנכס עסק של מרכול למכירת פירות וירקות. הנכס מצוי בלב שכונת מגורים. בכל שנות פעילותו של העסק לא החזיקה העותרת ברישיון כדין וכנדרש על פי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968 (להלן "חוק הרישוי"). העותרת אף ביצעה בנכס עבודות בניה ללא היתר. בעקבות ניהול העסק ללא רישיון ננקטו כנגד העותרת ומנהלה מר דהן הליכים משפטיים מרובים במסגרתם אף הורשעו וניתן צו לסגירת העסק (תיק 35808-05-11 בבית המשפט לעניינים מקומיים).

3.         רק לאחר שהחלו להינקט כנגד העותרת הליכים על פי חוק הרישוי ביקשה העותרת רישיון. לצורך כך פנתה לרשויות השונות כנדרש על פי חוק הרישוי. העותרת אף הפסיקה בחודש 8/11 את ניהול העסק.

4.         ביום 5/10/11 הגישה העותרת בקשה לקבלת היתר בניה חדש המותאם למצבו הנוכחי של הנכס. לטענתה היא הרסה את מרבית עבודות הבניה שבוצעו ללא היתר והשוני היחיד שנותר הינו פתיחת פתח בקיר המשמש כניסה וחלון ראווה.

העתירה

5.         העותרת הגישה את כתב העתירה המקורי כבר ביום 16/10/11. הואיל והתברר כי העתירה הייתה מוקדמת, וכי טרם ניתנה החלטה של רשות הרישוי, ניתנה לעותרת אפשרות להגיש עתירה מתוקנת לאחר שתתקבל החלטה סופית של רשות הרישוי. עתירה כזו הוגשה ביום 27/12/11. הדיון מתמקד רק בעתירה המתוקנת.

6.         מכתב העתירה עולה כי ביום 19/12/11 ניתנה החלטת רשות הרישוי הדוחה את בקשת העותרת. ההחלטה מתבססת על שני נימוקים; על פי דו"ח הפיקוח על הבניה מיום 18/12/11 מתברר כי קיימות עבודות בניה שבוצעו ללא היתר; חסרה בתוכנית העסק חניה תפעולית בתוככי החלקה.

7.         דו"ח הפיקוח מיום 18/12/11 מפרט מספר חריגות בניה. מדו"ח הפיקוח מתברר כי פרט להריסת הקיר ובניית הויטרינה, נמצאו חריגות בניה נוספות כמו בניית קיר מבלוקים בגובה של 1 מ', שלד של קונסטרוקציה מתכתית שנותר לאחר פירוק הפרגולה ועוד.

8.         העותרת טוענת כי החלטת רשות הרישוי שלא לתת לה רישיון עסק פגומה ממספר טעמים. לטענתה תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983 (להלן "תקנות החניה") פוטרות אותה מהתקנת חניה תפעולית בשטח החלקה. חריגות הבניה הנטענות אינן מהוות חריגה מהיתר ולשינויים היחידים שנותרו הוגשה בקשה ללגליזציה. לבסוף נטען כי החלטת המשיבה נגועה בשיקולים זרים המתבססים על התחיבויות העירייה לסוחרי השוק העירוני שלא לאפשר הקמת עסקים מתחרים.

דיון והכרעה

9.         דין העתירה להדחות.

            כל דיון בבקשה לרישיון עסק והתנאים לנתינתו מחייב עריכת איזון בין חופש העיסוק של העוסק מחד, לבין אינטרסים ציבוריים חשובים ובהם שמירה על בטחון הציבור, על בריאות הציבור, שמירה על אורחות החיים של הציבור, על איכות החיים ועוד מאידך. ככל זכות, גם חופש העיסוק אינו מוחלט אלא יחסי והיקפו נקבע מתוך איזון בינו לבין ערכים מתנגשים אחרים.

            ברע"פ 4270/03 מדינת ישראל נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, פ"ד נט(3) 673, 680 (2004) אומר השופט חשין:

ובכן, מטרתו של החוק היא לשמור ולהגן על ערכים שונים הנתפשים בחברתנו כערכים חשובים, ולקיומם של ערכים אלה נכונים אנו לצמצם את חופש העיסוק על דרך הטלתן של הגבלות להפעלתו של "עסק". כך הוא הערך של שלום הציבור, כך הוא הערך של שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, כך הוא הערך של שמירה על איכות הסביבה ועל איכות החיים בכלל וכך הם הערכים האחרים המנויים, אחד אחד בשורה עורפית, בהוראת סעיף 1(א) של חוק רישוי עסקים. אלו הן תכליותיו המוצהרות, הברורות והחד-משמעיות של החוק: פיקוח על "עסקים" ועל בתי-עסק להגנה על מטרות חברה וסביבה אלו ואחרות. עצם קיומו והפעלתו של עסק עלול לסכן עניינים החשובים לכלל ולפגוע בהם, ובאמצעות החוק מבקשים אנו לוודא כי כל "עסק" ו"עסק" ינהג דרכיו כך שאותם ערכים לא ייפגעו ולא יינזקו".

10.        אחת המטרות של חוק רישוי עסקים, אשר להשגתן ניתן להגביל מתן רישיון עסק, הינה שמירה על קיום הוראות דיני התכנון והבניה (סעיף 1(א)(6) לחוק הרישוי). כבר נאמר אין ספור פעמים כי "מקום שהשימוש בנכס פלוני נוגד הלכות תכנון ובניה, חזקה על רשות הרישוי שלא תיתן רישיון המרשה את ניהול העסק במקום אסור" (בג"צ 199/78 אלקטרו תקע בע"מ נ' ראש עיריית תל-אביב יפו, פ"ד לב(3) 505, 507 (1978); עע"מ 8481/04 חברת חלקה 172 בגוש 6355 בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה (ניתן ביום 9/3/06); בג"צ 53/86 ירמיהו עייני בע"מ חברה לבניה נ' ראש עיריית קרית מוצקין, פ"ד מ(4) 45, 48 (1986)).

11.        עם זאת, בתי המשפט הדגישו כי לעיתים רשאית רשות הרישוי להתעלם מחריגות בניה שכן אין להפוך את חוק הרישוי כמכשיר לאכיפת דיני התכנון והבניה. רשות הרישוי תהא רשאית לסטות מהכלל ולפיו אין להעניק רישיון עסק למי שאינו עומד בדיני התכנון והבניה רק במקרים חריגים, כמו למשל כאשר מדובר בחריגות בניה קלות אשר הוחלט שלא לנקוט בגינן הליכים על פי חוקי התכנון והבניה וכדומה (ראה גם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיה 8.1151).

12.        לא זה המקרה שבפנינו. בגין חריגות הבניה נשלח מפקח שציין את החריגות ואף התריע כי יש לתקן את המצב. יש לזכור כי לא מדובר במי שביצע חריגות קלות ערך אלא בעותרת שביצעה עבודות בניה נרחבות ללא היתר ורק לאחרונה הסירה והרסה את מרבית העבודות החריגות. מי שחרג באופן שיטתי מהוראות הדין לא יוכל לטעון כי יש להתעלם מחריגות קלות שנותרו וברי כי בנסיבות אלו יקפידו רשויות התכנון והבניה כי הריסת העבודות החורגות תעשה במלואה ולא באופן חלקי.